הצעה לתיקון חוק לשכת עורכי הדין של חבר הכנסת כרמל שאמה עתידה לשנות את שיטת הייצוג של חברי המחוזות במוסדות הלשכה ולשים קץ לשנים של עיוות שהוביל לקיפוח המחוז
כיתוב
"לא ציפיתי לכמות הלחצים הפוליטיים שהופעלו". ח"כ כרמל שאמה
טיזר
ח"כ שאמה: "הטיעון העיקרי שאני שומע מהמתנגדים הוא העדפה מתקנת לפריפריה. בייצוג בכנסת אין שום העדפה מתקנת לפריפריה. רוב חברי הכנסת מגיעים מהמקום שנקרא 'מדינת תל אביב', ובבחירות לכנסת תושבי הנגב והגליל אינם מצביעים פעמיים בשמה של איזו העדפה מתקנת"
ח"כ שאמה: "הדאגה לפריפריה, שרוב הציבור תומך בה, אינה קשורה למבנה הפוליטי של שיטת הבחירות אלא להחלטות עצמן. וכשם שבכנסת מחליטים על אזורי העדפה לאומית או הטבות תקציב לפריפריה, הלשכה יכולה להחליט שהיא מעודדת נושאים הקשורים לפריפריה. כרגע, המבנה המעוות נותן לקבוצה שהיא פחות מעשירית, ייצוג שווה לקבוצת הרוב"
ח"כ שאמה: "פעלתי ממניעים עקרוניים ולא אישיים. הלשכה תפעל גם בשנת 2050 וחשוב שבבסיסה תהיה שיטה טובה, גם אם לא מושלמת. בסך הכל, הייצוג הבסיסי כמו שהוא היום נשמר ולא מפטרים איש, אבל הייצוג היחסי משתנה. ברור שזה 'מכאיב' לצד מסוים, אבל בטווח הארוך אני מאמין שהשינוי יהיה טוב ללשכה. יכול להיות שאלה שמתנגדים היום, יהיו אלה שדווקא יברכו מחר"
מאת עו"ד מוטי דנוס ושלומית לולה נחמה
בתחילת חודש מארס עברה ברוב קולות החלטת ממשלה שתמכה בהצעת החוק של ח"כ כרמל שאמה לשינוי שיטת הבחירה של חברי מוסדות הלשכה. הצעת החוק הפרטית הונחה על שולחן הכנסת באוקטובר 2009 ועברה את ועדת השרים לענייני חקיקה ברוב מוחץ. לאחר שהשרים אבישי ברוורמן וסילבן שלום הגישו ערעור, הגיע הנושא לשולחן הממשלה, ובדיון שהתקיים במארס ונמשך יותר משעה, עבר החוק את אישורה. כעת צפויה ההחלטה לעלות לדיון טרומי במליאת הכנסת.
ההחלטה עברה בתמיכתו של שר המשפטים יעקב נאמן אולם בניגוד לעמדתו של יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, שהפעיל מכבש לחצים לסיכולה ודאג לקמפיין כושל שעלותו מוערכת בעשרות אלפי שקלים.
ההצעה: ייצוג שוויוני
מטרתה של ההצעה שהוגשה על ידי הח"כ כרמל שאמה הינה בראש ובראשונה להסדיר מצב של ייצוג לא שוויוני לחברי המחוזות במוסדות הלשכה ששרר לאורך שנים. על פי חוק לשכת עורכי הדין, חברי המחוזות מיוצגים במוסדות הלשכה, בהם המועצה הארצית והוועד המרכזי. בהתאם לסמכויות הקבועות בחוק, מוסדות הלשכה אמונים על קבלת החלטות שלהן השלכות חשובות על ציבור עורכי דין החברים במחוזות השונים ועל זכויותיהם בנושאים רבים ומהותיים. מוסדות הלשכה מתווים מדיניות בסוגיות שונות, לרבות אופן התנהלות בעניינים פנימיים ומשמעתיים ואף בקביעת עמדות ועקרונות במישור הציבורי, בקשרי הגומלין שמנהלת הלשכה עם הרשות השופטת, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת, ובענייני תקציב וניהול.
עד להצעת התיקון, הייצוג במוסדות הלשכה לא שיקף את גודלם של המחוזות ומספר החברים בהם. במועצה הארצית 48 חברים וכל מחוז מיוצג בה על ידי שלושה נציגים, בלי קשר לגודלו. בוועד המרכזי, המונה 17 חברים, מיוצג כל מחוז על ידי נציג אחד בלבד. חברי ועד מחוז תל אביב והמרכז, שהוא הגדול בארץ ושבו חברים שני שלישים מכלל עורכי הדין במדינת ישראל, זכו לתת-ייצוג במשך שנים רבות.
במקרים רבים הדבר הוביל לקבלת החלטות מפלות, כאשר הבולטת מכולן היא הפחתה משמעותית ושרירותית של תקציב הוועד המחוזי, שפגעה קשות בציבור עורכי הדין במחוז. "תקציב מחוז תל אביב והמרכז", קבעה השופטת מיכל רובינשטיין מבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת עתירה מינהלית 1143/08 (23 במארס 2009), "נקבע על ידי המועצה הארצית באופן שרירותי, מפלה וללא מתן משקל ראוי לגודלו של המחוז".
לפי הצעתו של ח"כ שאמה, נציגים למוסדות הלשכה ימונו לפי הגודל היחסי של המחוז. וכך, לאחר השינוי הצפוי, יגדל גם הייצוג של מחוזות חיפה ותל אביב והמרכז (ראו טבלה). מחוז חיפה יזכה לשלושה נציגים נוספים במועצה ואחד בוועד, ומחוז תל אביב לתשעה נציגים נוספים במועצה ושלושה בוועד. כפועל יוצא, יגדלו מוסדות הלשכה. המועצה הארצית תמנה 59 חברים, במקום 47 חברים כיום, בעוד שהוועד המרכזי ימנה 21 חברים, במקום 17 חברים כיום.
היתרון: שקיפות ויעילות
ח"כ כרמל שאמה, יוזם ההצעה, מה היה המקור לרעיון?
"החלוקה הקיימת כיום אינה פרופורציונלית, ואני מאמין שייצוג צריך להיקבע באופן פרופורציונלי. למחוז תל אביב והמרכז יש ייצוג חסר שמאפשר בניית קואליציות שפעלו נגדו, ואי אפשר להשאיר את המצב כמות שהוא. המצב הבעייתי גם מוליד את המתח המובנה הקיים תמיד בין יו"ר הלשכה ליו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז. הם כמו שני מלכים לאותו גוף, משום שמחוז תל אביב הוא רוב הלשכה".
מה היה התהליך של גיבוש הצעת התיקון לחוק?
"ההצעה היא קצרה, בסיסית ופשוטה ועיקרה הוא שינוי שיטת הייצוג באופן שייתן משקל יחסי לגודל המחוזות. במהלך העבודה על ההצעה קיימתי פגישות עם מי שהציגו את הרעיון ותמכו בו, ובראשם עו"ד דורון ברזילי, וגם פגישות עם המתנגדים, שבעקבותיהן הנוסח שונה. להפתעתי, הנושא לא עבר בשקט וקיבלתי המון שיחות טלפון מהמחוזות ומפעילים. לא ציפיתי לכמות הלחצים הפוליטיים שהופעלו. גם בתוך מפלגת הליכוד הנושא עורר עניין רב בקרב שרים, חברי כנסת, ראשי סניפים וחברי מרכז. החל קמפיין שלם נגד הנושא אולם ברור שתמיד נשמע קולם של המתנגדים ביתר שאת".
מהם היתרונות בתיקון החוק?
"הרעיון הוא פשוט, לשנות את שיטת הייצוג שהיתה כרוכה בעיוות מובנה. הצעד יוכל להוביל מהלכים שייטיבו עם חברי ועד מחוז תל אביב והמרכז וישפרו את דרך פעולתה של הלשכה שתהיה יותר יעילה, שקופה ועניינית. בנוסף, התיקון יאפשר מתן ביטוי הולם במוסדות הלשכה לעורכות הדין שהן 46 אחוז מכלל עורכי הדין ושכיום אינן מקבלות ייצוג הולם במוסדות הלשכה".
ומה באשר לטענות המתנגדים?
"הטיעון העיקרי שאני שומע מהמתנגדים הוא העדפה מתקנת לפריפריה. בייצוג בכנסת אין שום העדפה מתקנת לפריפריה. רוב חברי הכנסת מגיעים מהמקום שנקרא 'מדינת תל אביב', ובבחירות לכנסת תושבי הנגב והגליל אינם מצביעים פעמיים בשמה של איזו העדפה מתקנת. הדאגה לפריפריה, שרוב הציבור תומך בה, אינה קשורה למבנה הפוליטי של שיטת הבחירות אלא להחלטות עצמן. וכשם שבכנסת מחליטים על אזורי העדפה לאומית או הטבות תקציב לפריפריה, הלשכה יכולה להחליט שהיא מעודדת נושאים הקשורים לפריפריה. כרגע, המבנה המעוות נותן לקבוצה שהיא פחות מעשירית, ייצוג שווה לקבוצת הרוב".
ובאמת אין חשש לפגיעה בפריפריה?
"כך הכרעות מתקבלות בדמוקרטיה. אם רוצים לתקן למחוזות יותר שקולים מבחינת הכוח, אני בעד, זה נשמע סביר. אבל אז צריך לשנות את דרך החלוקה או לבטל את כל המחוזות. השיטה הטובה ביותר והנכונה פוליטית היא השיטה הפשוטה והבסיסית. ייצוג הוא פרופורציה. המצב בלשכה היה מעוות, כי עוצמה פוליטית צריכה לנבוע מייצוג פוליטי שנובע מכוח יחסי. אותה שיטה יודעת לדאוג למיעוטים. ואני בטוח שלשכת עורכי הדין תקבל את ההחלטות הנכונות בנושא".
אין חשש לטלטלה בלשכה?
"אני בעד לשכת עורכי הדין. הפוליטיקה של הלשכה אינה מענייני, ופעלתי ממניעים עקרוניים ולא אישיים. הלשכה תפעל גם בשנת 2050 וחשוב שבבסיסה תהיה שיטה טובה, גם אם לא מושלמת. בסך הכל, הייצוג הבסיסי כמו שהוא היום נשמר ולא מפטרים איש, אבל הייצוג היחסי משתנה. ברור שזה 'מכאיב' לצד מסוים, אבל בטווח הארוך אני מאמין שהשינוי יהיה טוב ללשכה. יכול להיות שאלה שמתנגדים היום יהיו אלה שדווקא יברכו מחר. אף פעם לא יודעים מה התוצאות כאשר משנים את כללי המשחק".
עו"ד דורון ברזילי, יו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז, התבטא בעניין זה: "השינוי בחוק יאפשר את שיפור המינהל התקין בלשכה וימנע את המשך חלוקת התקציבים ללא קריטריונים ברורים ובשרירות לב. מסתמן כי הגיע הקץ לקיפוחם ולאפלייתם של 28 אלף עורכי הדין במחוז תל אביב והמרכז על ידי ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא רון".
חבר הוועד המרכזי, עו"ד יראון פסטינגר: "ההצעה עושה צדק עם ציבור עורכי הדין ומחדירה שפיות למבנה הלשכה".
יו"ר המועצה הארצית, עו"ד עמוס ון-אמדן: "אכן הגיע הזמן לסיים את עושק הרוב על ידי המיעוט בלשכת עורכי הדין".
טבלה
מספרי הנציגים במוסדות הלשכה הצפויים לאחר תיקון החוק
| |
מס' הנציגים במועצה הארצית |
מס' הנציגים בוועד המרכזי |
| מחוז צפון |
3 |
1 |
| מחוז דרום |
3 |
1 |
|
מחוז ירושלים |
3 |
1 |
| מחוז חיפה |
6 |
2 |
| מחוז תל-אביב והמרכז |
12 |
4 |
